תוכן

א) הנה הוי"ה דע"ב דיודי"ן, היא באבא, ולפי ששם היא הטיפה של אבא דכורא, אשר יש בה כללות כל הד', שהם: אבא, ואימא, וזו"ן, לכן יש בהוי"ה זו ד' יודין. ואחר שהטיפה הנז' נתנת באימא בסוד עיבור, אז אור אבא נעלם, ואין כח באימא רק ממנה ולמטה, ולכן יש באימא הוי"ה דס"ג, שאין בה רק ג' יודי"ן בלבד, כנגד כללות בינה וזו"ן. אח"כ בזו"ן נעלמו ב' יודי"ן של או"א, ולא נשארו רק ב' יודי"ן, שהם: בחי' ז"א, ובחי' נוקביה, ולכן חלקום ביניהם, כי היו"ד נטלה ז"א בהוי"ה דמ"ה שבו, שאין בה רק יו"ד א'. והיו"ד האחרת. לקחה נוקביה, בהוי"ה דב”ן, שאין בו רק יו"ד א' בלבד.